מילים: בזיכרוני אני רואה כביש מתפתל, נכסה- נגלה, ואילה המדלגת על ההרים חיים תורה, אמת, פשטות שרים שירה של וודאות בענווה, בהתמסרות לאתגרים ובשעת בכי

קמתי מוקדם בבוקר. מי יכול לישון בלילה האחרון במגרון. ירדתי במדרגות, היו שם רק שלוש. צעדתי בשביל לקראת עץ הזית ועץ הרימון שמעולם לא נתן

לפני כשמונה שנים ביום בו החל הפינוי מגוש קטיף הגענו למגרון, האמת היא שהתגלגלנו למגרון בטעות, שבדיעבד לא הייתה טעות בכלל. לאחר כמה שנים טובות

באחת הפעמים שהלכתי למשרד הישוב התלווה אלי בני. לאחר שסיימתי את סידוריי שם, באתי לצאת וקראתי לו שיבוא. אך מצאתי אותו עומד ומסתכל בתמונה שתלויה

נכתב בין השעות 3:00-4:30 לפנות בוקר, מי היה מאמין שאני לא אירדם בשעות כאלה…  "הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול

פורסם ב"מקור ראשון" ח' אדר תשע"ה

1. "מאויבי תחכמני" אני למדתי המון מפרקליטות המדינה, אלו שעומדים מאחורי הקלעים של המלחמה המשפטית בכל מה שקשור לקודשי ישראל ולארץ ישראל: אסור לוותר על

קווי יסוד למאבק על ארץ ישראל ולמאבקים ציבוריים בכלל